י״ז בחשוון

1. מחברת משקעים. תחנת ניר ילון (התנדבותית), תצפיתנית ר' שחר. רישומים לחודש אוקטובר 2026

1.10. בשעה 08:00 אפס. לילה שקט, טל בינוני על מכסה המנוע, במשורה עקבות, 0.1, את זה אני לא סופרת. גיל שאל בטלפון מתי יירד גשם. אמרתי לו שבשירות המטאורולוגי לא מחזיקים נביאים, מחזיקים תצפיתנים, ושבשמונים ושמונה הגשם הראשון ירד באמצע נובמבר, ובכל זאת זרעו.

3.10. אפס. יבש וחם שלא כעונה, בשתיים בצהריים שלושים ואחת מעלות בצל. ניגבתי את המשפך מאבק והחלפתי את הרשת נגד עלים. המשורה בת שלושים וחמש, שני הקווים התחתונים עליה נמחקו, 0.2 ו־0.3, אבל אני מכירה אותם בעין ולא מדווחת עליהם למיכל. בשבוע שעבר מיכל שלחה לכולם מייל: מצמצמים את רשת התחנות ההתנדבותיות, ובנובמבר ישאירו רק את אלה שהרצף שלהן בלי חורים ובלי השהיות. לי שלושים וחמש שנה בלי השהיה אחת. אני צריכה להחזיק מעמד עד הגשם הראשון בלי טעות אחת.

4.10. אפס. מצאתי במחסן את המחברת הראשונה, משנת תשעים ואחת. הרישום הראשון בה משנים עשר בנובמבר, אחת עשרה נקודה שש, ובשוליים, בכתב היד של בעלי, "מזל טוב". הוא צחק אז שבחרתי לי תחביב שהתוצאה שלו לא תלויה בי.

12.10. אפס. מהבוקר רוח מזרחית, אבק על אדני החלונות, הלימון ליד השער גלגל את העלים לצינורות, ותפוז שוכב כל היום מתחת לאוטו, איפה שהאדמה קרירה יותר.

15.10. אפס. בחדשות מדברים על סתיו יבש בצפון, הראו את הכנרת, ליד החוף אבנים שלא ראינו בשנה שעברה. גיל התקשר פעמיים, ובפעם השנייה הקראתי לו מהמחברות אילו סתווים היו יבשים ואיך נגמרו: תשעים ותשע, אלפיים ושמונה, אלפיים ושבע עשרה. הוא אמר שהוא צריך מים, הרצאות הוא מקבל מספיק מהבנק. רשמתי גם את זה.

18.10. אפס. היום התחילו בבית הכנסת לבקש בתפילה טל ומטר, נועם תלה מודעה על הדלת של בית הכנסת. אני רושמת, כי שלושים וחמש שנה אני רושמת כל מה שקשור לגשם, ולו בעקיפין. בעלי היה אומר שאני האדם היחיד בעמק שמנהל פרוטוקול של תפילות של אחרים. באותו יום גיל זרע חיטה בעפר, את כל ארבעים הדונמים שמעבר לכביש, בכסף מהבנק. הוא אומר שככה עשה סבא שלו ושהגרעין ישכב באדמה היבשה ויחכה. הגרעין יחכה. לגבי הבנק אני לא בטוחה.

22.10. אפס. גיל בא לארוחת צהריים, אכל בשתיקה, אחר כך ישב אצלי במרפסת עם הלפטופ וחישב משהו. ראיתי מהחלון איך הוא סגר את המכסה והחזיק עליו את שתי הידיים הרבה זמן. כשנסע, נשארה על המדרגה טבעת רטובה מהכוס שלו, והיא התייבשה תוך שתי דקות, מדדתי לפי השעון במטבח.

25.10. אפס. בלילה עברו לשעון חורף, והיממה שלי שוב נגמרת בשמונה, כמו שצריך בחורף. קמתי מתוך הרגל שעה מוקדם יותר וישבתי שעה במרפסת בחושך והסתכלתי איך השמיים מעל הגלבוע מתבהרים. כל השבוע אף ענן, אפילו לא ענני נוצה.

27.10. אפס. מחר י"ז בחשוון. נועם כתב אתמול בקבוצה מה התאריך הזה. הסתכלתי על המדף של בעלי, יש שם משנה עם פירוש, הוצאה ישנה, הדפים נדבקו מרוב שנים. הוא קנה אותה בשוק הפשפשים ביפו כי מצאה חן בעיניו הכריכה, ולא פתח אותה אף פעם. קראתי את המקום שנועם ציין, ועוד פעמיים את הפירוש בתחתית העמוד.

בערב לא בישלתי ארוחת ערב. אני רושמת, כי זה קשור לגשם.

2. מתוך קבוצת הווטסאפ של מושב ניר ילון, 26 ו־27.10.2026

3. מחברת משקעים, 28.10.2026

28.10. בשמונה בבוקר ארבע נקודה שתיים.

אני רושמת לפי הסדר, כמו שצריך. לילה בהיר, כוכבים עד האדמה, בשלוש יצאתי, אוריון עמד מעל האקליפטוס, בלי רוח. הטל על מכסה המנוע רגיל, על השמשה, על המעקה. בשעה 08:00 פתחתי את המשפך, במשורה ארבע נקודה שתיים מילימטר, מדדתי פעמיים, החזקתי בגובה העיניים, קראתי לפי תחתית המניסקוס. האספלט בשביל יבש, האבק על עלי הלימון לא שקע, העברתי אצבע והאצבע נעשתה אפורה. לנועם אין מד גשם, אז הלכתי אליו מעבר לגדר להסתכל בחבית ההשקיה שלו, יבשה. המים במשורה צלולים, בלי אבק, בלי יתושים, קרים, ויש להם ריח כמו של הכנרת ביוני, מוקדם בבוקר, ליד החוף.

הקערה של תפוז. אתמול בערב שטפתי אותה, ניגבתי והפכתי אותה על המדרגה, התחתית למעלה, שלא ייכנס אבק. בבוקר היא עומדת אותו דבר, התחתית למעלה, ומתחתיה כתם רטוב בגודל של הקערה. תפוז לא מתקרב אליה. הוא ישן על הגג של האוטו, ולשם הוא אף פעם לא טיפס קודם.

שלחתי את המספר, כרגיל. מדדתי שוב ב־08:30, במשורה כלום, שפכתי וניגבתי אותה אחרי המדידה הראשונה.

4. מכתב של ר' שחר לרכזת המתנדבים בשירות המטאורולוגי, 28.10.2026, 10:12

מיכל, בוקר טוב.

שלחתי היום ארבע נקודה שתיים, ואני מבינה שאצלכם זה נראה כמו טעות. אני כותבת כדי שלא תבזבזי זמן על טלפון. הלילה היה בהיר, הטל רגיל, השביל יבש, אצל השכנים לאף אחד אין כלום, עברתי בחמש חצרות. המשפך נקי, במשורה אין סדקים, בדקתי אותה עם מי ברז מול כוס מדידה, הכול מתאים. אין ממטרות ליד מד הגשם, קו הטפטוף הכי קרוב הוא של הבן שלי, מעבר לכביש, מאתיים מטר בערך. שלושים וחמש שנה אני שולחת לכם מספרים, ואף פעם לא שלחתי מספר שלא ראיתי במו עיניי. אפשר לסמן אותו כמפוקפק, אני אבין. אם צריך, אביא לכם לבית דגן את כל המחברות, יש לי שלושים ושש, בארגז של תפוזים, ותראי בעצמך שכתב היד שלי לא השתנה בכל השנים האלה. רק הראייה השתנתה, ובשביל זה יש לי משקפיים.

עוד דבר, זה לא נוגע לעניין, אבל אם כבר אני כותבת הכול. אתמול בערב, אחרי השקיעה, התחלתי בפעם הראשונה בחיים לצום. אני לא דתייה, את יודעת, ולמה עשיתי את זה אני בעצמי לא מבינה. גיל זרע בעפר ויושב בלילות עם מחשבון. לא אכלתי מהערב, ובלילה יצאתי למד הגשם וביקשתי. בקול, בחצר ריקה, כמו מטומטמת. לא יודעת ממי. אני כותבת לך את זה, כי במחברת שלי נרשם כל מה שקשור לגשם, ואת הקוראת היחידה שלי.

רות

רות, שלום, תודה על הפרטים. ארבעה מילימטר בשמיים בהירים ובסביבה יבשה ברור שנסמן לבדיקה, ואת נתוני התחנה נעכב בינתיים, זה נוהל רגיל, אל תיקחי את זה אישית. יש טל כבד בכלי עם צוואר צר, יש עיבוי, יש ציפורים. אפשר בבקשה לשלוח תמונה של המשפך ושל מקום ההתקנה? על הצום לא אגיד כלום, אבל אני מאחלת שיעזור, גם אצלנו כולם מחכים.

מיכל

5. מתוך קבוצת הווטסאפ של מושב ניר ילון, 28.10.2026

6. מחברת משקעים, 28.10.2026, ערב

לפי ההוראות מודדים פעם ביממה, בשמונה בבוקר. היום אני מפרה את ההוראות ורושמת בנפרד, בשוליים, כדי לא לבלבל עם המספרים הרשמיים.

16:52, שקיעה. השמיים נקיים, במערב צהובים, מעל הגלבוע כבר כחולים, אף ענן, והאוויר יבש כל כך שהשפתיים שלי נסדקות, אף שאני מורחת עליהן קרם כל חצי שעה. המשורה ריקה ויבשה, ניגבתי אותה בעצמי ב־08:30. פתחתי את המשפך והצצתי: בתחתית המשפך טיפה.

18:00. שש עשיריות. שמיים בהירים, כוכב ראשון מעל הגלבוע. מתחת לסככה יבש. שלחתי למיכל תמונה של המשפך, כמו שביקשה.

18:40. תשובה ממיכל, אני מעתיקה כדי שיהיה במחברת: "רות, תודה, ההתקנה תקינה. בזמן הבדיקה אנחנו משהים את התחנה, הנתונים שלך לאוקטובר לא עוברים לארכיון. זה לזמן קצר". שלושים וחמש שנה בלי השהיה אחת.

19:30. שתיים ואחת. תפוז נשכב מבחוץ ליד הדלת שלי ולא זז, מזגתי לו מים טריים בקערה אחרת, הוא הריח והסתובב.

20:15. נועם בא, שאל מה שלומי, הביא תמרים שאוכל, כי בלילה מותר. אמרתי שאוכל אחר כך. הוא הסתכל על המשורה שעל המעקה, לא אמר כלום ושאל אם אני שומעת. שאלתי מה. הוא אמר שנדמה לו שאיפשהו בצינורות זורמים מים, והלך הביתה, את התמרים השאיר על המדרגה.

גיל התקשר, אמר שיבוא בבוקר ושלא אצא בלילה לשום מקום. אמרתי שאצא בשמונה, זו המדידה שלי.

אני לא אשפוך. גיל צריך מספר, הבנק צריך מספר, מיכל צריכה מספר עם תמונה. שיצטבר.

21:40. פתחתי את המשפך, יצקתי למשורה, הרמתי לגובה העיניים, המנורה מעל המרפסת מאירה מהצד, כמו שאני אוהבת, רואים את השפה. לפי תחתית המניסקוס תשע וארבע. החזקתי את המשורה בשתי אצבעות מלמעלה, כדי לא לחמם אותה ביד, והסתכלתי, והשפה התחילה לעלות, לאט, קו אחד, עוד קו, ועוד אחד, מהמשורה לא טפטף, מלמעלה כיסיתי אותה בכף היד, עמדתי מתחת לסככה. היא עלתה לי ביד.

רשמתי תשע ותשע והעמדתי את המשורה על המדרגה. כף היד שבה כיסיתי אותה מלמעלה הייתה רטובה, ניגבתי אותה במכנסיים, והיא שוב נעשתה רטובה, והעור בכריות האצבעות התקמט, כמו אחרי אמבטיה ארוכה. כותבת ביד שמאל.

22:10. התקשרתי לגיל בעצמי, אמרתי שיש לי כמעט עשרה מילימטר. הוא שתק הרבה זמן, אחר כך שאל אם אכלתי. אמרתי שבלילה מותר לאכול, נועם הסביר לי. הוא אמר שהוא בא עכשיו. אמרתי שלא יבוא, שמחר בשש יש לו ריסוס ושאני בסדר, הרי אני כותבת. סיכמנו על הבוקר. הוא אמר שהוא אוהב אותי. הוא לא אמר לי את זה מגיל שתים עשרה.

23:15. הפכתי במטבח כוס יבשה על שעוונית יבשה, לבדיקה. בבוקר אראה מה יש מתחתיה.

לא אכלתי מאתמול בערב. התמרים של נועם עמדו על המדרגה, הכנסתי אותם הביתה שלא יבואו נמלים. לא בא לי לאכול, בא לי לחכות לשמונה ולראות.

7. הודעה פרטית מנועם ידיד לרות שחר, 29.10.2026, 06:30

רות, בוקר טוב. אתמול לא כתבתי לך דבר אחד עד הסוף. בלילה לא הצלחתי להירדם, כי שמעתי מים בצינורות, והחלטתי להשלים. לפי רבי אליעזר בגמרא, י"ז במרחשוון הוא אותו היום, "בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש", שבו נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו. אני לא יודע למה אני כותב לך את זה. בבקשה, אל תצאי בלילה למשורה לבד.

8. הודעה של גיל שחר בקבוצה המשפחתית, 29.10.2026, 07:58

אמא מבקשת לא להתקשר בשמונה היא מודדת